בן חיה ומיכאל נולד בשנת 1920 בליטא. שם היה חבר בתנועת הנוער בית"ר. יהודה עלה לארץ-ישראל בשנת 1935 ועבד תקופה מסויימת כמסגר. בארץ השתייך למחתרת לח"י ועם זאת, בפרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, היה מראשוני המתגייסים למשטרת הישובים העבריים. כנוטר עמד על משמרתו במסחה, בסג'רה, בכפר תבור ועוד. כאשר עבר לגוש דן ונתמנה לקורפורל (רב-טוראי) היווה דמות מחנכת ומסבירה לאנשיו ונתחבב על כולם. בראשית שנות הארבעים, למרות היותו עדיין לובש מדי משטרה, מתוך שכנוע עמוק בצדקת הדרך, הצטרף למחתרת לוחמי חרות ישראל ופעל בשני התחומים במקביל.  יהודה היה בעל קול ערב והרבה לשיר, לבד ובצוותא. ביום ד' בשבט תש"ד (29.1.1944), בשובו ממטווח נפל קורפורל יהודה בעת מילוי תפקידו בתאונת דרכים קטלנית והובא למנוחת עולמים בבית הקברות בנחלת יצחק. השאיר הורים, ארבעה אחים וארבע אחיות.

שמו מונצח בספר "יזכור" של מכון ז'בוטינסקי.